המטופל מאושפז: זכויות המטפלת הזרה, שכר וגמלת סיעוד בזמן אשפוז

אשפוז של המטופל לא מפסיק את העסקת המטפלת הזרה: כל עוד האשפוז זמני, היא ממשיכה להיות מועסקת, זכאית לשכרה המלא ויכולה ללוות את המטופל בבית החולים. גמלת הסיעוד ממשיכה להשתלם רק ב-30 הימים הראשונים של אשפוז בבית חולים כללי, ומהיום ה-31 היא נעצרת עד השחרור. אשפוז של יותר מ-60 יום או מעבר לבית אבות מבטלים את היתר ההעסקה, ויש להודיע על כך בתוך 7 ימים — וסיום ההעסקה בעקבותיהם נחשב פיטורים, עם כל הזכויות שנלוות לכך.

האם ממשיכים לשלם למטפלת כשהמטופל בבית חולים?

כן. המטפלת לא ביקשה להפסיק לעבוד, והיא זמינה לעבודה — ולכן אשפוז זמני של המטופל לא מאפשר להפסיק את תשלום השכר או "להקפיא" את ההעסקה עד שהמטופל ישתחרר. כל זכויותיה ממשיכות להיצבר כרגיל: ותק, ימי חופשה ומחלה, דמי הבראה והתשלומים במקום פנסיה.

לפי כל-זכות, כל עוד האשפוז זמני וההיתר בתוקף — ולפי נוהל רשות האוכלוסין, זה המצב עד היום ה-60 לאשפוז — למשפחה יש שתי דרכים בלבד:

• להמשיך להעסיק את המטפלת במשרה מלאה — ולשלם את מלוא השכר, גם בימים שבהם היא לא נדרשת בבית החולים.
• לסיים את ההעסקה — ואז המטפלת נחשבת מפוטרת, על כל המשמעויות.

הורדת שכר או השהיית תשלום על דעת המשפחה אינן אפשרות. מקרה ביניים אחד מתואר בכל-זכות: מטופל שהעסיק את המטפלת יחד עם חברת סיעוד, וחלק החברה נעצר, יכול להמשיך להעסיק אותה רק בחלק המשרה שלו. זה לא נחשב פיטורים, אבל המטפלת זכאית אז להתפטר בגלל הרעת תנאים ולקבל את כל הזכויות של מפוטרת. אם רוצים שהיא תנצל בתקופה הזו ימי חופשה צבורים, עושים זאת בתיאום איתה.

דוגמה: מטופל שמקבל דרך חברת סיעוד 18 שעות טיפול שבועיות. החברה מעסיקה את המטפלת בכ-43% משרה (18 מתוך 42 שעות שבועיות) והמשפחה ביתר. אם האשפוז נמשך מעבר ל-30 יום, הגמלה נעצרת והחברה מפסיקה להעסיק את המטפלת בחלק שלה. המשפחה צריכה להחליט אם לשאת בעצמה במשרה המלאה עד החזרה הביתה, או לסיים את ההעסקה. ואם האשפוז עובר את היום ה-60, ההחלטה כבר לא בידיה: ההיתר מתבטל, כמוסבר בהמשך.

האם המטפלת צריכה ללוות את המטופל בבית החולים — ובאילו שעות?

ליווי בבית החולים הוא חלק טבעי מתפקידה של מטפלת אישית, ובדרך כלל הוא גם הטוב ביותר עבור המטופל. כל-זכות מציין, בהקשר של גמלת הסיעוד, שרצוי מאוד שמי שקיבל טיפול אישי בבית ימשיך לקבל אותו מהמטפל הקבוע, ושחשוב להתחשב ברצונו של המטופל לגבי מי שיסעד אותו.

מה היא עושה שם? טיפול אישי: עזרה באכילה ובשתייה, רחצה והחלפת בגדים, ניידות, השגחה, חברה, ועדכון הצוות כשמשהו משתנה. הטיפול הרפואי — תרופות, חבישות, החלטות קליניות — באחריות בית החולים.

לגבי שעות: מטפלת סיעודית שגרה בבית המטופל אינה זכאית לגמול שעות נוספות (בג״ץ גלוטן), ואין כלל מיוחד שקובע כמה שעות היא נמצאת בבית החולים. עם זאת, לפי כל-זכות, כשהיא מועסקת מחוץ לבית — למשל בליווי מטופל מאושפז — ושעות עבודתה שם ניתנות לפיקוח בפועל, ייתכן שחוק שעות עבודה ומנוחה יחול עליה באותה תקופה, כולל גמול שעות נוספות. וגם בלי זה, אין מדובר במשמרת של 24 שעות ביממה, יום אחרי יום, על כיסא ליד המיטה. כמה דברים שכדאי לסגור מראש:

• חלוקת משמרות — בני המשפחה לוקחים חלק מהלילות או חלק מהיום, כך שהמטפלת יכולה לישון כראוי, בבית או במקום מסודר.
• יום המנוחה השבועי נשמר גם בתקופת האשפוז. על הכללים ראו מנוחה שבועית ושבת למטפלת ושעות העבודה של מטפלת שגרה בבית המטופל.
• נסיעות ואוכל — כשהיא נדרשת להגיע לבית החולים לצורך עבודתה, חובה להחזיר לה את הוצאות הנסיעה, עד 22.60 ₪ ליום. אם סוכם שהיא אוכלת על חשבון הבית, כדאי לדאוג גם לארוחות או לתקציב קטן בבית החולים.
• כללי בית החולים — יש מחלקות שמגבילות מלווים, למשל טיפול נמרץ. כשהיא לא יכולה להיות ליד המטופל, היא ממשיכה לקבל שכר.

את ימי הליווי מומלץ לתעד ביומן השעות ובתלוש, כדי שתהיה תמונה מסודרת אם תתעורר שאלה בהמשך.

מה קורה לגמלת הסיעוד בזמן אשפוז?

לפי סעיף 227 לחוק הביטוח הלאומי והנחיות ביטוח לאומי:

• 30 הימים הראשונים — מי שמקבל גמלת סיעוד ומאושפז בבית חולים כללי ממשיך לקבל את הגמלה. הזכאות הורחבה מ-14 ל-30 ימים למי שאושפזו מ-1.2.2017 ואילך.
• רק בבית חולים כללי — הכלל אינו חל על בית חולים שמיועד, לפי תעודת הרישום שלו, רק לחולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים.
• מהיום ה-31 — שירותי הגמלה נפסקים.
• עם השחרור הביתה — הזכאות מתחדשת כפי שהייתה לפני האשפוז, בלי קשר לאורך האשפוז. ביטוח לאומי שולח טופס הצהרה על מצב משפחתי ומקום מגורים, ולפיו נקבע אם נדרש מבחן הכנסות מחדש. אם המצב החמיר, אפשר לבקש בדיקה מחדש בגלל החמרה.

מי שעדיין לא מקבל גמלה יכול להגיש תביעה לגמלת סיעוד כבר במהלך האשפוז, או לפני ניתוח צפוי, בצירוף "סיכום ביניים" רפואי מבית החולים. פירוט על הגמלה למי שמעסיק מטפל צמוד יש במדריך גמלת סיעוד בכסף.

שימו לב שהגמלה נעצרת אחרי 30 יום, אבל השכר לא. אשפוז ממושך הוא בדיוק התקופה שבה הפער בין ההכנסה להוצאה גדל, ולכן כדאי לעדכן את ביטוח לאומי ואת חברת הסיעוד ולתכנן מראש.

אשפוז ממושך או מעבר לבית אבות: מה קורה להיתר ולהעסקה?

נוהל רשות האוכלוסין 9.2.0002 (עדכון 10.07.2024) קובע כלל ברור: אם המטופל עבר למסגרת מוסדית שבה ניתנים שירותי סיעוד, או שהה בבית חולים יותר מ-60 יום, תוקף ההיתר מתבטל, ואסור להמשיך להעסיק עובד זר בטיפול בו. המטופל או בן משפחתו צריכים להודיע על כך בתוך 7 ימים גם ללשכה הפרטית שבה הם רשומים וגם לאגף הסיעוד ברשות האוכלוסין, בדוא״ל takanot@piba.gov.il.

מה זה אומר בפועל:

• ספרו את הימים מתחילת האשפוז. כשהאשפוז מתארך, תכננו מראש את מה שיקרה ביום ה-61: שימוע, הודעה מוקדמת וגמר חשבון. אם המטופל עובר מבית החולים למרכז שיקום או למחלקה גריאטרית, בררו מול הלשכה הפרטית איך הנוהל רואה את השהייה הזו.
• סיום ההעסקה נחשב פיטורים. זה נכון כשהמשפחה מסיימת את ההעסקה, כשחברת הסיעוד מפסיקה את חלקה, ובמקרה של שילוב בין השניים.
• גם גמלת הסיעוד נפגעת. לפי ביטוח לאומי, מי ששוהה במחלקה סיעודית או סיעודית מורכבת אינו זכאי לגמלה. במחלקות לעצמאיים או לתשושים, בתנאים מסוימים, הזכאות יכולה להימשך.
• ההגבלה הגאוגרפית של המטפלת מתבטלת. מטפלת ששויכה לאזור המרכז או הפריפריה ומעסיקה עבר דרך קבע למוסד סיעודי רשאית לעבוד אצל מטופלים בכל הארץ. הכלל הזה חל על מוסד סיעודי, לא על בית חולים.
• הסיום לא נספר לה כמעבר בעייתי. רשות האוכלוסין יכולה לבדוק עובד שהחליף שלושה מטופלים בתוך שנתיים, אבל הפסקת עבודה בגלל מעבר המטופל למוסד סיעודי אינה נספרת.

אם המטופל חוזר הביתה אחרי שההיתר בוטל, צריך לבקש היתר מחדש, דרך הלשכה הפרטית, כדי להעסיק שוב מטפל זר — ראו היתר להעסקת עובד זר בסיעוד. באשפוז שצפוי להסתיים לפני היום ה-60, ההחלטה בידי המשפחה: להמשיך להעסיק בשכר מלא עד החזרה, או לסיים את ההעסקה כפיטורים. כדאי לשקול גם את הצד האנושי: מטפלת שהמטופל מכיר היא לא פעם חלק מההחלמה כשהוא חוזר הביתה.

אילו זכויות מגיעות למטפלת אם ההעסקה מסתיימת?

כשההעסקה מסתיימת בגלל אשפוז או מעבר לבית אבות, המטפלת זכאית לכל מה שמגיע לעובד שפוטר:

• שימוע לפני ההחלטה — כל-זכות מונה אותו בין חובות המעסיק גם בנסיבות האלה.
• הודעה מוקדמת, או תשלום חלף הודעה מוקדמת לפי הוותק — חודש שלם אחרי שנת עבודה. פירוט במדריך לפיטורי מטפלת זרה.
• פיצויי פיטורים אחרי שנת עבודה לפחות: שכר חודש אחרון לכל שנת עבודה. ראו חישוב פיצויי פיטורים למטפלת.
• תשלומים במקום פנסיה — ראו תשלומים במקום פנסיה למטפלת זרה.
• פדיון ימי חופשה שלא נוצלו ו**דמי הבראה** שטרם שולמו.
• מגורים ל-7 ימים אחרי סיום העבודה — בבית המטופל או במקום חלופי הולם.

אם המטפלת הועסקה במקביל על ידי חברת סיעוד, כל תשלום מתחלק לפי היקף המשרה של כל מעסיק, והחברה משלמת רק את מה שלא הופקד עבורה בפיקדון. התמונה המלאה של גמר החשבון נמצאת במדריך סיום העסקה של מטפל זר.

המטפלת עצמה צריכה להתייצב בלשכה הפרטית שבה היא רשומה בתוך 7 ימים מסיום ההעסקה. אם טרם חלפו 51 חודשים מכניסתה הראשונה לישראל, יש לה עד 90 יום להסדיר העסקה אצל מטופל אחר.

מתי כדאי להתייעץ

כשהאשפוז מתקרב ל-60 יום ולא ברור מתי המטופל ישתחרר, כשהמשפחה שוקלת להקטין את השכר או את היקף המשרה בתקופת האשפוז, כשחברת הסיעוד מסרבת לשלם את חלקה, או כשמתעוררת מחלוקת על שעות הליווי בבית החולים — כדאי להתייעץ עם עורך דין לדיני עבודה לפני שמקבלים החלטה. בבתי חולים רבים יש עובדת סוציאלית שמכירה את מסלולי הגמלה והשחרור, ויחידת סגולה של המשרד לשוויון חברתי מסייעת לאזרחים ותיקים ולבני משפחותיהם במיצוי זכויות בזמן אשפוז. המטפלת יכולה לפנות לקו לעובד או לממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה.

למה CareMate

CareMate ממשיכה לנהל את ההעסקה גם כשהשגרה נשברת: תלוש שכר חודשי בשפת המטפלת, יומן שעות שבו מתעדים את ימי הליווי בבית החולים, ויתרות חופשה, מחלה והבראה שמתעדכנות אוטומטית. אם ההעסקה מסתיימת בגלל אשפוז ממושך או מעבר לבית אבות, המערכת מחשבת את גמר החשבון — הודעה מוקדמת, פיצויים, פדיון חופשה והבראה — לפי הוותק המדויק. המידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.