הבאת מטפלת מחו״ל: התהליך, ההסכמים הבילטרליים, העלויות והזמנים

כדי להביא מטפל סיעודי מחו״ל צריך קודם היתר העסקה בתוקף מרשות האוכלוסין וההגירה, ואחר כך לשכה פרטית מורשית — רק היא רשאית להזמין עובד סיעוד מחו״ל. העובד מגיע במסגרת הסכם בילטרלי בין ישראל למדינת המוצא (לפי נוהל הרשות מפברואר 2025: סרי לנקה והודו, וההסכם עם הפיליפינים מושהה) או דרך לשכה מורשית במדינת המוצא. המשפחה משלמת בעיקר אגרות ודמי השמה של עד 2,000 ₪; את דמי התיווך של העובד התקנות מגבילות, ואסור לנכות אותם משכרו.

מה צריך לפני שמזמינים מטפל מחו״ל?

היתר תקף, פעיל ופנוי. בלי היתר העסקה אי אפשר להזמין עובד, וההיתר צריך להיות "פנוי" — בלי עובד רשום עליו. היתר זמני של שלושה חודשים אחרי שחרור מבית חולים לא מאפשר הזמנה מחו״ל, אלא רק העסקת מטפל שכבר נמצא בישראל. איך מקבלים היתר — במדריך היתר העסקה למטפל זר.

לשכה פרטית מורשית. אי אפשר להביא עובד מחו״ל בלי לקשר אותו ללשכה מורשית, גם אם המשפחה כבר מכירה מועמד. רשימת הלשכות המורשות מתפרסמת באתר רשות האוכלוסין, ואפשר לעבור בין לשכות בכל עת. לפני ההשמה הלשכה שולחת עובד סוציאלי לביקור בבית, כדי לאבחן את צורכי המטופל ואת תנאי המגורים שיוצעו לעובד.

מה נדרש מהעובד. לפי נוהלי הרשות: הכשרה מוכרת בסיעוד במדינת המוצא, דיבור באנגלית (ובמקרים חריגים בשפת המטופל), בדיקות רפואיות תקינות, היעדר עבר פלילי, היעדר קרובי משפחה מדרגה ראשונה שעובדים או שוהים בישראל, ודרכון בתוקף. במסגרת ההסכמים הבילטרליים נקבעו גם גילאי 23 עד 45 ותנאי השכלה, והמועמדים לא עבדו בישראל בעבר.

האזור הגאוגרפי. האזור שבו העובד יורשה לעבוד בישראל נרשם באשרתו לפי מקום מגוריו של המטופל שהזמין אותו — תל אביב, מרכז או פריפריה — והוא ילווה אותו גם אם יעבור בעתיד למעסיק אחר. הפירוט במדריך החלפת מטפלת זרה.

איך עובד גיוס במסגרת הסכם בילטרלי?

ההסכמים הבילטרליים נועדו לגיוס מפוקח ושקוף של מטפלים, בעיקר כדי למנוע גביית דמי תיווך מופרזים מהעובדים. לפי נוהל רשות האוכלוסין, נכון לעדכון מפברואר 2025, ההסכמים שהחל יישומם בסיעוד ביתי הם עם הפיליפינים (ההסכם מושהה זמנית), סרי לנקה והודו. כך נראה התהליך:

1. מאגר מועמדים. שירות התעסוקה במדינת המוצא מפרסם את המשרות ובודק תנאי סף. הרשות בודקת עבודה קודמת בישראל וקרובי משפחה, עורכת הגרלה ממוחשבת בין המועמדים שעברו, והנבחרים ממלאים שאלון ומצולמים בראיון. אחר כך הם עוברים בדיקות רפואיות ומציגים תעודת יושר.
2. בחירה. הלשכה מחפשת במערכת הממוחשבת של הרשות ושולחת לכם קישור לשאלונים ולראיונות המוקלטים של מספר מועמדים מתאימים, בלי פרטים מזהים. בוחרים יחד עם הלשכה.
3. בקשת הזמנה. הלשכה מגישה את הבקשה במערכת. אחרי אישור עקרוני, תוך שני ימי עבודה היא מגישה בקשה מקוונת עם חוזה העסקה בנוסח האחיד שחתמתם עליו, טופס "תיאור צרכים ותנאי העסקה מיוחדים", דוח טרום השמה של העובדת הסוציאלית ואישור על תשלום אגרת הרישיון בידי המעסיק.
4. הסכמת העובד. שירות התעסוקה במדינת המוצא מציג לעובד את ההצעה, והוא צריך לחתום תוך 7 ימי עבודה על החוזה, על ההצהרה על זכויותיו וחובותיו ועל מסמך ההגבלות על מעבר בין מעסיקים ואזורים. אם הוא מסרב, הלשכה בוחרת מועמד חלופי.
5. אשרה והגעה. הנציגות הישראלית מנפיקה לעובד אשרה ב/1 בתוקף ל-30 יום. בנחיתה הוא מקבל רישיון ישיבה ועבודה לשנה ונותן טביעות אצבע, ונציג הלשכה פוגש אותו בשדה התעופה ומביא אותו לבית המטופל.

שני כללים שכדאי להכיר מראש: חל איסור חמור על המשפחה ועל הלשכה ליצור קשר עם המועמדים או עם נציגי מדינת המוצא לפני ההגעה, וחוזה ההעסקה לעובד שהגיע בהסכם בילטרלי הוא בנוסח האחיד שמפרסמת הרשות — גם כשהוא עובר בהמשך למעסיק חדש.

בגיוס שאינו בהסכם בילטרלי, הלשכה הישראלית עובדת מול לשכה בעלת רישיון במדינת המוצא. נוהל הרשות מאפשר לה לקבוע שהזמנת מטפלים מחו״ל תיעשה רק ממדינות שיש איתן הסכם בילטרלי, ולכן בדקו עם הלשכה אם המסלול הזה פתוח כרגע. היא מגישה לרשות בקשת הזמנה, ואחרי האישור העובד מתייצב בנציגות הישראלית עם המסמכים הנדרשים — בהם חוזה העבודה מתורגם לשפתו וחתום בידי שני הצדדים — ועובר ראיון. הקונסול מסביר לו את ההגבלות על מעבר בין מעסיקים ואזורים ומחתים אותו על כך לפני הנפקת האשרה.

כמה זמן זה לוקח? את בקשת ההיתר הרשות מטפלת לכל המאוחר תוך 14 ימים מקבלת כל המסמכים. הגיוס, ההזמנה והנפקת האשרה בחו״ל לוקחים בדרך כלל זמן רב יותר, ותלויים במדינת המוצא, במאגר המועמדים ובנציגות. אין לוח זמנים רשמי אחיד, ולכן בקשו מהלשכה הערכה עדכנית לפני שאתם מתכננים את המעבר, ושקלו בינתיים פתרון ביניים — ראו גם איך מוצאים מטפל זר.

כמה זה עולה למשפחה — ומה מותר לגבות מהמטפל?

התשלומים של המשפחה בשלב ההבאה:

אגרת ההיתר חלה על המעסיק בלבד ואסור לגלגל אותה על העובד. לגבי כרטיס הטיסה: ככלל העובד נושא בעלותו, ומעסיק או לשכה שמימנו אותו רשאים לקבל ממנו החזר רק כנגד קבלות או מסמכים שמאמתים את ההוצאה. אל תקזזו את ההחזר מהשכר על דעת עצמכם — ראו ניכויים מותרים משכר מטפלת זרה. פירוט נוסף על התשלומים ללשכה — במדריך דמי תיווך ותשלומים ללשכה פרטית.

דמי התיווך שמשלם העובד מוגבלים בתקנות, ונכון ל-2026:

• לשכה בחו״ל רשאית לגבות ממנו עד 4,389.61 ₪; עובד שהגיע בהסכם בילטרלי משלם לפי מה שנקבע בהסכם, ולא יותר מהסכום הזה.
• לשכה בישראל רשאית לגבות ממנו דמי תיווך רק אם אשרת הכניסה הראשונה שלו הונפקה מ-14.10.2022 ואילך, ורק אם חתמה איתו על חוזה תיווך בשפתו: 6,443.85 ₪ כולל מע״מ בשלושה תשלומים — 3,943.85 ₪ סמוך להגעה, 1,250 ₪ אחרי 26 חודשים ו-1,250 ₪ אחרי 38 חודשים.
• עובד שעוזב את ישראל לצמיתות לפני 18 חודשים מקבל מהלשכה בישראל החזר של 60% מהתשלום הראשון, ובין 18 ל-36 חודשים — 33%. עובד שלא הגיע לישראל בזמן סביר, או שהשתכר בשנה הראשונה פחות מ-77,326.20 ₪ (12 פעמים שכר המינימום), זכאי להחזר מלא.

המשפחה לא צד לגבייה הזו, ואסור לנכות דמי תיווך משכר המטפל. העלויות השוטפות אחרי ההגעה — שכר, ביטוח לאומי, ביטוח רפואי, הבראה ותשלומים במקום פנסיה — מפורטות במדריך כמה עולה להעסיק מטפל זר.

מה עושים כשהמטפלת נוחתת?

רשימת הצעדים לשבועות הראשונים:

1. מכתב השמה וחוזה. ודאו שקיבלתם מהלשכה מכתב השמה, ושחוזה העבודה הכתוב חתום, בשפה שהמטפלת מבינה. לפי חוק עובדים זרים, העסקה בלי חוזה כתוב היא עבירה. עותק אחד נמסר למטפלת ועותק נשמר בבית עם שאר מסמכי ההעסקה — ראו חוזה העסקה למטפלת זרה.
2. ביטוח רפואי מהיום הראשון. זו חובת המעסיק לפי החוק — ראו ביטוח רפואי למטפל זר.
3. רישום בביטוח הלאומי. פותחים תיק מעסיק במשק בית ומדווחים על המטפלת — ההנחיות במדריך ביטוח לאומי למטפל זר.
4. חשבון בנק על שמה. השכר מועבר מדי חודש לחשבון בנק בישראל על שם המטפלת, שאין לכם, ללשכה או לכל גורם אחר הרשאה בו. אם אין לה חשבון, עזרו לה לפתוח אחד בבנק שתבחר. זה תנאי בהיתר ההעסקה.
5. מגורים הולמים בבית המטופל — גם זה תנאי בהיתר.
6. הדרכון נשאר אצלה. מעסיק שמחזיק בדרכון של עובד זר בניגוד לרצונו עובר עבירה פלילית.
7. אוריינטציה. אם הרשות או שגרירות ארצה מזמינות אותה לאוריינטציה ביום המנוחה השבועי, אפשרו לה להגיע.
8. מומלץ תלוש או פירוט חודשי בכתב מהחודש הראשון — הוא משמש כראיה. רישיון העבודה שקיבלה בנחיתה תקף לשנה, והחידוש נעשה דרך הלשכה.

מתי כדאי להתייעץ

אם הלשכה מבקשת מכם תשלום מעבר לתקרות, אם מישהו מציע "לסדר" מועמדת מחוץ למסלול הרשמי, אם המטפלת מספרת שגבו ממנה בחו״ל יותר מהמותר, או אם בקשת ההזמנה נדחתה — פנו לרשות האוכלוסין וההגירה (מוקד *3450) או לממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה, ובמקרים מורכבים לעורך דין שמתמחה בדיני עובדים זרים. מטפלת שגבו ממנה דמי תיווך שלא כדין זכאית לתבוע אותם בחזרה, וארגון קו לעובד מסייע לעובדים בכך.

למה CareMate

כשהמטפלת מגיעה, CareMate עוזרת לפתוח את ההעסקה נכון: כספת מסמכים לדרכון, לאשרה, לחוזה ולפוליסה, עם תזכורת לפני שהוויזה פוקעת, תלוש שכר חודשי בשפתה עם רק הניכויים שהחוק מתיר, ופורטל אישי שבו היא רואה את התלושים והיתרות שלה. CareMate אינה לשכה ואינה מגייסת מטפלים — היא מנהלת את ההעסקה אחרי שהמטפלת אצלכם. המידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.