לשכה פרטית לעובד זר בסיעוד: מה היא חייבת לתת וכמה מותר לה לגבות

כל משפחה שמעסיקה מטפל זר חייבת להיות רשומה בלשכה פרטית מורשית לאורך כל תקופת ההעסקה, גם אם מצאה את המטפלת בעצמה. לפי נוהל רשות האוכלוסין וההגירה, הלשכה רשאית לגבות מהמשפחה עד 2,000 ₪ כולל מע״מ, חד-פעמית, על השמת מטפל, ועד 70 ₪ כולל מע״מ בחודש על השירות השוטף — ובשנה שאחרי ההשמה לא יותר מזה. לשכה פרטית אינה חברת סיעוד, ואת הרישיון שלה בודקים ברשימה הרשמית של רשות האוכלוסין.

מה ההבדל בין לשכה פרטית לחברת סיעוד?

שני המונחים מתערבבים בשיחה, אבל מדובר בגופים שונים:

חברת סיעוד אינה מביאה ואינה משבצת עובדים זרים בעצמה, אבל רבות מהחברות עובדות בשיתוף עם לשכה פרטית. יש גם הסדר משולב: חברת הסיעוד מעסיקה את המטפלת הזרה בשעות שגמלת הסיעוד מממנת, ואתם מעסיקים אותה בשאר המשרה. גם אז חובת הרישום בלשכה חלה עליכם, וכל מעסיק משלם את חלקו היחסי בכל רכיבי השכר. מה ההבדל בפועל בין מטפל ישראלי מחברת סיעוד לבין מטפלת זרה — במטפל ישראלי או מטפלת זרה.

כמה מותר ללשכה פרטית לגבות מהמשפחה?

התעריפים קבועים בנוהל הלשכות הפרטיות של רשות האוכלוסין (נוהל 9.2.0001) ובעלון הרשות על תשלומי מטופלים ללשכה:

• דמי השמה — עד 2,000 ₪ כולל מע״מ, פעם אחת. לשכה שגבתה דמי השמה לא רשאית לגבות מכם שום תשלום נוסף מעבר לתשלום החודשי במשך שנה מיום ההשמה, גם אם שיבצה אצלכם באותה שנה מטפלת נוספת.
• תשלום חודשי — עד 70 ₪ כולל מע״מ עבור השירותים השוטפים. גבייה שאינה חודשית, למשל תשלום מראש לשנה, מותרת רק בהסכמה בכתב של המטופל או של בן משפחתו.
• החזר יחסי. אם המטפלת ששובצה עבדה אצלכם פחות משנה, הסיבה אינה פטירת המטופל או מעבר לבית אבות, והלשכה לא שיבצה מחליפה לשביעות רצונכם — הלשכה מחזירה חלק מדמי ההשמה, לפי מספר החודשים שנותרו עד 12 חודשים מתאריך ההשמה.

דוגמה: שילמתם 2,000 ₪ דמי השמה, והמטפלת עזבה אחרי 4 חודשים בלי שהלשכה מצאה מחליפה מתאימה. נותרו 8 חודשים מתוך 12, ולכן מגיע לכם החזר של כ-1,333 ₪ (2,000 × 8/12).

אגרת הבקשה להיתר העסקה — 370 ₪ ב-2026 — היא תשלום נפרד למדינה, לא ללשכה. ראו אגרות היתר וחידוש. אם לשכה דורשת יותר מהמותר, אפשר לפנות לאגף הסיעוד ברשות האוכלוסין בטופס הפנייה המקוון.

מה הלשכה חייבת לתת בתמורה?

התשלום החודשי אינו דמי מנוי סמליים. לפי נוהל הרשות, הלשכה מחויבת בין היתר:

• לסייע בהגשת הבקשה להיתר ובבקשות להאריך אותו;
• לשלוח עובד סוציאלי לביתכם לפני השיבוץ, כדי להבין את צורכי המטופל ולהתאים מטפלת;
• לקיים ביקור מעקב של עובד סוציאלי בחודש הראשון להעסקה, ולהמשיך בביקורי בית תקופתיים לאורך כל ההעסקה, עם דוח כתוב אחרי כל ביקור;
• לרשום אתכם ואת המטפלת, לדווח לרשות על כל שינוי בהעסקה ולהנפיק מכתב השמה;
• לסייע למטפלת בהסדרה ובהארכה של אשרת העבודה והדרכון;
• לסייע כשהמטפלת חולה — מול נותני השירותים הרפואיים וחברת הביטוח — ולטפל בסידורים אם חלילה נפטרה;
• לפקח על תשלום הביטוח הרפואי ולדווח לרשות על חריגה מתנאי ההעסקה, כולל אי-תשלום שכר;
• כשההעסקה מסתיימת — לדווח על כך לרשות ולאתר למטפלת מקומות עבודה חלופיים.

בביקורי הבית העובד הסוציאלי מדריך את המטפלת בטיפול במטופל ומסביר לכם את זכויותיה. זה גם הזמן לשאול על ימי חופשה, שעות ותלושים, לפני שהם הופכים למחלוקת.

איך בודקים שלשכה פרטית מורשית?

1. פתחו את רשימת הלשכות הפרטיות המורשות בענף הסיעוד באתר רשות האוכלוסין וההגירה. הרשימה מתעדכנת מפעם לפעם, והרישום אצל הרשות הוא הקובע.
2. אם אתם צריכים מטפלת מחו״ל, בדקו גם את טבלת אחוזי ההשמה של הלשכות. היא מתעדכנת מדי חודש וקובעת אילו לשכות רשאיות להביא עובדים מחו״ל.
3. בקשו הסכם כתוב שמפרט את כל התשלומים, וקבלה על כל תשלום.
4. ודאו שקיבלתם מכתב השמה עם פרטי המטפלת. זה האישור שאתם והיא רשומים כדין, ושמרו אותו.

העסקת מטפל זר בלי רישום בלשכה היא הפרה של תנאי ההיתר ועלולה להביא לביטולו. מנגד, הרישום אינו כובל אתכם: אפשר לעבור ללשכה אחרת בכל עת.

ואם אתם מחפשים חברת סיעוד לגמלה בעין, את החברות שפועלות ביישוב שלכם מפרסם הביטוח הלאומי באיתור נותני שירותים בסיעוד.

מה מותר לגבות מהמטפלת עצמה?

זה נוגע גם לכם: מטפלת שנגבו ממנה סכומים לא חוקיים מגיעה לעבודה עם חוב ולחץ. הכללים למטפלים זרים שעובדים בבית המטופל:

• לשכה בישראל רשאית לגבות דמי תיווך רק ממטפלת שאשרת הכניסה הראשונה שלה לישראל הונפקה החל מ-14.10.2022, ורק אם נחתם איתה חוזה תיווך בשפתה ונמסר לה עותק. לפי הוראת השעה שבתוקף מ-15.10.2025 ועד 14.10.2028, הסכום הכולל הוא שכר מינימום חודשי אחד כולל מע״מ, לפי שכר המינימום ביום כניסתה הראשונה לישראל — 6,443.85 ₪ נכון ל-2026 — בשלושה תשלומים: 3,943.85 ₪ סביב ההגעה לישראל, ועוד 1,250 ₪ אחרי 26 חודשים ו-1,250 ₪ אחרי 38 חודשים.
• לשכה בחו״ל רשאית לגבות עד 4,389.61 ₪ נכון ל-2026, ולמי שהגיעה במסגרת הסכם בילטרלי — לפי ההסכם ועד אותה תקרה.
• ממטפלת שכבר נמצאת בישראל אסור לגבות תשלום על מציאת מעסיק חדש.
• מטפלת שעזבה את ישראל לצמיתות לפני שעברו 36 חודשים מכניסתה זכאית להחזר יחסי מהתשלום הראשון: 60% אם עזבה לפני 18 חודשים, ו-33% אם עזבה בין 18 ל-36 חודשים.

ומה שחשוב לכם כמעסיקים: אסור לנכות דמי תיווך משכר המטפלת. רשימת הניכויים המותרים נמצאת בניכויים מותרים משכר מטפלת.

מתי כדאי להתייעץ

• לשכה דורשת ״דמי טיפול״ חד-פעמיים נוספים, גובה מראש לשנה בלי הסכמתכם בכתב, או מסרבת להחזר יחסי — פנו אליה בכתב, ואם זה לא נפתר, לאגף הסיעוד ברשות האוכלוסין.
• המטפלת מספרת ששילמה דמי תיווך גבוהים מהמותר או שהיא שקועה בחוב — הממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה, או ארגון כמו קו לעובד.
• הלשכה לא מגיעה לביקורים, לא מטפלת בהארכת האשרה או לא זמינה — אפשר לעבור ללשכה אחרת בכל עת, ובמקביל להתלונן.
• בהסדר משולב עם חברת סיעוד יש מחלוקת מי משלם איזה רכיב — עורך דין לדיני עבודה.

למה CareMate

CareMate אינה לשכה ואינה משבצת מטפלים, והרישום בלשכה נשאר חובה. מה שהיא עושה הוא החלק שנשאר עליכם כמעסיקים: חישוב שכר לפי חוק עם אכיפה של תקרות הניכויים, תלוש חודשי בשפת המטפלת, מעקב אחר יתרות חופשה ומחלה, ותזכורת לפני שהוויזה פגה. המידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.