מטפלת זרה בהריון: זכויות, איסור פיטורים, חופשת לידה ואשרה

עובדת זרה בהריון מוגנת בחוק עבודת נשים בדיוק כמו עובדת ישראלית: אסור לפטר אותה בגלל ההריון, ומרגע שעבדה חצי שנה אצל המשפחה אסור לפטר אותה מכל סיבה בלי היתר מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה. היא זכאית לחופשת לידה — 26 שבועות אחרי שנת עבודה, 15 שבועות לפני כן — ולדמי לידה מביטוח לאומי אם צברה תקופת אכשרה. מאז בג״ץ 2011 היא לא חייבת לעזוב את ישראל בגלל הלידה, בכפוף לנוהל רשות האוכלוסין.

האם מותר לפטר מטפלת זרה בהריון?

חוק עבודת נשים חל על עובדות זרות, ונהלי רשות האוכלוסין לא יכולים לגרוע ממנו. מה הוא קובע:

• אסור לפטר בגלל ההריון — מהיום הראשון לעבודה, בלי קשר לוותק.
• אחרי 6 חודשי עבודה — אסור לפטר מכל סיבה שהיא בלי היתר מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה. ההיתר יינתן רק אם הממונה שוכנעה שהפיטורים לא קשורים להריון, ויש לה שיקול דעת לסרב גם אז. גם סעיף בחוזה העבודה שבו המטפלת "הסכימה" מראש לא מבטל את ההגנה.
• החובה חלה גם כשהסיבה לא קשורה להריון. לפי כל-זכות, היא חלה גם כשהמטופל נפטר או עובר לבית אבות.
• אסור לפגוע בהיקף המשרה או בשכר של עובדת בהריון שעבדה 6 חודשים, בלי היתר.
• חופשת לידה ו-60 הימים שאחריה — אסור לפטר. אסור גם לתת בזמן ההריון, בלי היתר, הודעת פיטורים שתיכנס לתוקף רק אחרי התקופה המוגנת.
• ידיעה לא נדרשת. החובה לקבל היתר חלה גם אם המשפחה לא ידעה על ההריון כשהחליטה לפטר.

עובדת שפוטרה בלי היתר יכולה להגיש תלונה למשרד העבודה, לתבוע פיצויים בבית הדין לעבודה, או את שניהם. כללי הפיטורים הרגילים מפורטים במדריך לפיטורי מטפלת זרה.

אילו זכויות יש למטפלת במהלך ההריון?

• בדיקות הריון. היא רשאית להיעדר לבדיקות בלי הפחתה בשכר, בהיקף שנקבע בחוק. הבדיקות עצמן ממומנות לפי הכיסוי שבפוליסת הביטוח הרפואי שהמעסיק רכש עבורה — ראו ביטוח רפואי למטפלת זרה.
• מהחודש החמישי אסור להעסיק אותה בשעות נוספות או ביום המנוחה השבועי, ואסור להעסיק אותה בלילה אם הודיעה בכתב שאינה מסכימה.
• שמירת הריון. עובדת זרה אינה זכאית לגמלה לשמירת הריון מביטוח לאומי. היא יכולה לנצל את ימי המחלה שצברה, עם תעודת מחלה, וגם לבקש לנצל ימי חופשה צבורים.
• יציאה מוקדמת לחופשת לידה — עד 7 שבועות לפני מועד הלידה המשוער.
• מעמד עד הלידה. עובדת שנאלצה להפסיק לעבוד מסיבות רפואיות הקשורות להריון זכאית לרישיון ביקור מסוג ב/2 עד הלידה, אף שאינה עובדת.

בסיעוד יש גם שאלה מעשית: חלק מהעבודה פיזית — הרמה, העברה, רחצה. כדאי לדבר איתה בגלוי על מטלות שקשה לה לבצע ועל המלצות הרופא, ולבחון עזרה של בני משפחה או שעות של מטפל נוסף.

חופשת לידה ודמי לידה לעובדת זרה — מה מגיע?

חופשת לידה: 26 שבועות למי שעבדה לפחות 12 חודשים אצל אותו מעסיק, ו-15 שבועות למי שעבדה פחות. אסור להעסיק אותה בתקופה הזו, גם אם היא מבקשת. הוותק שלה ממשיך להיצבר בזמן החופשה. בסיומה היא רשאית לקחת חופשה ללא תשלום עד רבע מתקופת עבודתה אצלכם, ולא יותר משנה מהלידה.

דמי לידה: בתקופת החופשה המשפחה לא משלמת שכר. עובדת זרה מבוטחת בביטוח לאומי בענף אמהות — ראו ביטוח לאומי למעסיק של מטפל זר — ואם צברה את תקופת האכשרה שבחוק, היא מקבלת דמי לידה מביטוח לאומי במשך 15 שבועות של החופשה — או 8 שבועות, אם צברה תקופת אכשרה קצרה יותר — גם אם ילדה בחו״ל. כדי שהזכאות תתממש, הדיווח והתשלום החודשי של דמי הביטוח עליה צריכים להיות מסודרים.

הוצאות הלידה: עובדת זרה שעבדה בישראל בזמן ההריון זכאית לכיסוי הוצאות האשפוז ללידה, שמשולם ישירות מביטוח לאומי לבית החולים, ולמענק לידה אם ילדה בישראל.

האם מטפלת זרה שילדה יכולה להישאר בישראל עם התינוק?

עד 2011 חייב נוהל של רשות האוכלוסין עובדת זרה שילדה לצאת מהארץ עם התינוק בתוך 90 יום מהלידה. ב-13.4.2011 ביטל בית המשפט העליון את הנוהל (בג״ץ 11437/05 קו לעובד נ׳ משרד הפנים), וקבע שהוא פוגע באופן לא מידתי בזכות להורות ולמשפחה. בעקבות זאת נקבע נוהל 5.3.0023, שבמהדורתו העדכנית (5.9.2018) קובע:

• אחרי הלידה היא מבקשת בלשכת רשות האוכלוסין רישיון ב/2, ללא עבודה, לתקופה של עד 15 שבועות מהלידה. את הבקשה מגישים עם מסמכים רפואיים, דרכון בתוקף ואגרה.
• ילדה במהלך 63 חודשי העבודה הראשונים? היא יכולה לבחור: לצאת עם הילד ולחזור לעבוד בלעדיו, או להישאר עם הילד בישראל עד תום 63 חודשים מהרישיון הראשון. ההישארות מותנית ביכולתה המעשית לשלב בין העבודה לטיפול בילד ובתנאים מתאימים במקום העבודה. נדרש גם מכתב מהמעסיק שיודע שהילד שוהה איתה, רישום הילד בדרכונה וביטוח רפואי לילד, ולעיתים גם ערבות.
• מטפלת שאינה משויכת למעסיק: אם ילדה לפני תום 51 חודשי עבודה, אפשר להאריך לה את רישיון ב/2 ב-90 יום כדי למצוא מעסיק חדש. אם ילדה אחרי 51 חודשים ואינה ממשיכה אצל המעסיק האחרון, עליה לצאת מישראל.
• ילדה אחרי 63 חודשים? עליה לצאת עם הילד בתום חופשת הלידה, ותוכל לחזור בלי הילד רק אל המעסיק החוקי האחרון, אם הוא מבקש להמשיך להעסיק אותה.
• בן זוג זר בישראל — אם אבי הילד הוא אזרח זר שנמצא בישראל, אחד מהם יידרש לעזוב.
• הילד מקבל רישיון ב/2 לפי תוקף הרישיון של אמו, וההישארות לא מקנה לו מעמד.

החלטות על אשרות הן של רשות האוכלוסין, לא של המשפחה, וכדאי לעבור עליהן מוקדם עם הלשכה הפרטית.

מה המשפחה יכולה לעשות — ומה אסור לה?

מה אפשר ואף רצוי:

• לתכנן מראש, יחד עם הלשכה הפרטית, את הטיפול במטופל בתקופת חופשת הלידה, בהתאם לנהלי רשות האוכלוסין. ראו החלפת מטפלת זרה.
• להתאים את חלוקת המטלות למצבה ולהמלצות הרופא, ולתעד את ימי ההיעדרות בתלוש.
• לדבר בגלוי, בזמן, על מה שיקרה אחרי הלידה — כולל השאלה המעשית אם ואיך אפשר לשלב תינוק בבית המטופל.

מה אסור:

• לפטר, לקצץ שכר או היקף משרה בלי היתר — אחרי 6 חודשי עבודה.
• להעסיק אותה בחופשת הלידה.
• להחזיק את הדרכון שלה או ללחוץ עליה לחזור לארצה. החזקת דרכון של עובד זר בניגוד לרצונו היא עבירה פלילית.
• לנכות משכרה סכומים שהחוק לא מתיר — ראו ניכויים מותרים משכר מטפלת.

אם היא מחליטה בעצמה להתפטר כדי לטפל בילד, בתוך 9 חודשים מהלידה ואחרי שנת עבודה לפחות, היא זכאית לפיצויי פיטורים. ראו התפטרות מטפלת זרה וסיום העסקה של מטפל זר.

מתי כדאי להתייעץ

לפני כל צעד שפוגע בהעסקה — פיטורים, קיצוץ שעות או שינוי מהותי בתנאים — בקשו היתר מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה, והתייעצו עם עורך דין לדיני עבודה. כך גם כשהמטופל נפטר או עובר לבית אבות בזמן ההריון, או כשיש מחלוקת על המשך המגורים עם התינוק. בשאלות של אשרה ומעמד הכתובת היא רשות האוכלוסין, והלשכה הפרטית יכולה לכוון את המטפלת ואת המשפחה. המטפלת יכולה לפנות לקו לעובד או לממונה על זכויות עובדים זרים במשרד העבודה.

למה CareMate

CareMate מתעדת את הוותק המדויק — שקובע אם חלה חובת היתר, ואם מגיעים 15 או 26 שבועות חופשת לידה — ואת יתרות ימי המחלה והחופשה שהמטפלת יכולה לנצל בזמן שמירת הריון. תלושי שכר בשפת המטפלת, יומן שעות והיועץ החכם שמצטט מקורות עוזרים לנהל את התקופה הרגישה הזו לפי החוק. המידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי.